"התאמה לקהילה" כתנאי לקבלה לחברות

מאת: איילת רייך-מיכאלי, עו"ד ונוטריון, בוררת ומגשרת

כל מי שהיה חבר בועדת קליטה יודע, כי קביעת קריטריונים לקליטה, ברורים ככל שיהיו, לא הופכת את עבודת הוועדה לקלה. שכן, התנאים החשובים ביותר לקליטה (אופי טוב, התאמה לקהילה וכיוצ"ב) אינה ודאיים או ניתנים למדידה, והם מקור להתלבטות הוועדה לגבי המועמד לחברות. שיקול הדעת של הוועדה, החורץ את גורל המועמד, נתקף לא אחת בבית המשפט. פסק דין שניתן לאחרונה (8.3.19) בבית המשפט המחוזי בנצרת עסק בסוגיה חשובה זו ועל כן בחרתי לסקור את עיקריו בפניכם.

באותו עניין דובר בתובעים אשר חפצו להיקלט בשנת 2013 כחברים בקיבוץ אשר ברבות השנים, בעקבות משברים דמוגרפים שעבר, הפך למושב עובדים. באותו שלב (שנת 2013) עוד לא שונה הקיבוץ למושב עובדים, ולא היה אפשרי להתקבל לחברות. משכך חתמו התובעים על "בקשת הצטרפות לפרויקט" (לא מושב). כמו כן עברו התובעים באותה השנה הליכים של קבלה (אבחונים ומיונים), ואף שילמו 20,000 ₪ דמי רצינות. בישיבתה מיום 23.5.13 החליטה ועדת הקבלה של הקיבוץ לקבל את בקשת התובעים להצטרף לפרויקט. באותה השנה עקרו התובעים את מקום מגוריהם ועברו לקיבוץ בו התגוררו במשך 4 שנים (2013-2017). אולם, ביום 27.3.17 קיבלו התובעים מכתב, חתום על ידי יו"ר הוועד הממונה, בו צוין כי לאחר שדן בבקשתם, החליט הוועד הממונה שלא לקבל את התובעים לחברות. בין הצדדים לא היתה מחלוקת כי הנימוק שבגינו לא התקבלו התובעים לחברות היה כי הם אינם מתאימים למושב מהבחינה הקהילתית.

במסגרת תביעתם טענו התובעים, בין השאר, כי הקביעה שאינם מתאימים לחיי הקהילה סותרת את האבחון המקצועי שעברו התובעים בהצלחה ואת מבחן המציאות – מגורים במושב לתקופה של 4 שנים, בהן השתלבו ללא קושי וללא דופי. עוד נטען כי ההחלטה הנסמכת על קריטריון עמום הינה בלתי סבירה. עוד טענו התובעים, כי גם אם קריטריון מידת הקהילתיות הינו לגיטימי, הרי שלא ניתן להחילו עליהם רטרואקטיבית. לטענתם, מסיכומי פגישה כאלה ואחרים עולה, כי רק לאחר המועד שבו הודיעו להם כי לא התקבלו לחברות נקבעו לראשונה קריטריון זה.

הקיבוץ טען מנגד, כי ההחלטה שלא לקבל את התובעים התבססה, בין היתר, על התנהגותם הקלוקלת בנושא חובות כספיים שצברו, התעלמותם מהחלטות הוועד בנושא מכולות שהציבו במקום שאינו מיועד לכך וסירוב לפנותן חרף דרישות חוזרות ונשנות, היחס שגילו כלפי קהילת המצטרפים לפרויקט, על יחסה המעכיר של התובעת בוועדות שבהן השתתפה ביישוב, על סירובם לשלוח את ילדיהם למערכת החינוך במושב, על התנהלות מבדלת כלפי הקהילה ועוד סממנים שהצביעו על חוסר התאמה קהילתית לחיי המושב הצעיר.

בראשית פסק דינו חזר בית המשפט על ההלכה לפיה התערבות בתי המשפט בהחלטותיה של אגודה שיתופית בדבר קבלת חברים לשורותיה תעשה בנסיבות חריגות וקיצוניות בלבד. בענייננו, קובע בית המשפט, לא הכחישו התובעים את הטענות בדבר חוב כספי. התובעים אף לא הכחישו כי הציבו מכולות, אלא שהם טענו, כי אחת מהן הוצבה באישור בעל פה, אלא שזה ניתן, לטענת המושב, באופן זמני בלבד. התובעים אף לא הכחישו את העניין של הוצאת הילדים מהגנים של המושב, אלא שהם טענו שהוצאה זו היתה לפרק זמן מסוים. התובעים טענו, כי אין  בכל אלה כדי ללמד על חוסר קהילתיות. עוד טענו, כי ההחלטה שניתנה בעניינם פגעה בזכותם לשוויון והפלתה אותם אל מול משפחות אחרות שכן התקבלו לחברות.

אלא שבית המשפט אינו שותף לעמדה זו של התובעים. לדבריו, מדובר בסוג של יישוב שבמהותו מושתת על קהילה המבוססת על קשר אישי בין חבריה ומבקשת לקיים עזרה הדדית בין חבריה. בחינת החלטת הוועד מובילה את בית המשפט למסקנה כי מדובר בהחלטה סבירה שאין לבטלה. ההחלטה לדחות את קבלת התובעים לחברות מתבססת על הפרת כללים בדבר ניהול חיי קהילה שוטף.  התנהלות שכזו בתוך יישוב, שהדגש בו הוא על ערך קהילתי, יש בה בנסיבות העניין כדי לגרום לפגיעה באותו מרקם קהילתי. בית המשפט קובע כי ככל שהיתה קיימת לתובעים בעיה בנושאים מסוימים (בין אם כלכלית ובין אם כל בעיה אחרת) היה מצופה מהם, שיפעלו בערוצים הנכונים להסדרת עניינים אלו (יקבלו אישור בכתב, יסדירו את נושא החובות, יבואו בדברים בענייני החינוך), ולא יעשו דין לעצמם. העובדה כי עשו כן, מחזקת את עמדת הוועד בעניין אי התאמתם למסגרת קהילתית, ומלמדת כי התובעים לא פעלו כחלק מקהילה אלא היו מה שנקרא - "עצמאים בשטח".

בנוסף קובע בית המשפט כי העובדה כי קריטריון שכזה לא היה כתוב לפני כן, אינה מלמדת כי הוועד אינו יכול לשקול אותו בבואו להחליט אם לקבל חברים לאגודה. המדובר בקריטריון לגיטימי עת עסקינן בקבלה ליישוב שהאופי שלו מושתת על קהילתיות.

לאור האמור לעיל, ולאחר שנדחו גם שאר טענות התובעים, נדחתה התביעה כולה.

 

 

*ה"פ (מחוזי נצ') 56424-05-17 בשמת פוקודה נ' מיצר מושב עובדים להתיישבות חקלאית שיתופית (פורסם בנבו, 08.03.2019)

 

 

* "איילת רייך - משרד עורכי דין, נוטריון וגישור" מתמחה בקיבוצים, מושבים, תאגידים, בתחום המסחרי-חקלאי-מינהלי וענף הלול על כל שלוחותיו. עו"ד איילת רייך-מיכאלי משמשת כבוררת וכמגשרת במחלוקות בין אגודות לחברים.

* אנו מזמינים אתכם לבקר באתר האינטרנט שלנו: WWW.AYELET-RAICH.CO.IL, ולעקוב אחרינו בפייסבוק: "איילת רייך – משרד עורכי דין נוטריון וגישור".