בארי הולצמן, הרצאה בצופית - תנועות טקטוניות
הזירה הקרקעית, או הגורמים המשפיעים
על המתרחש בזירה זו
בניסיון לתאר את תמונת
המציאות המתמשכת בתחום הקרקעות והתכנון בישראל, ניתן לזהות תערובת של מגמות בולטות
המתגלות על פני השטח יחד עם תנועות טקטוניות המתרחשות מטבען מתחת לפני השטח
ומתפרצות מדי פעם באופן אלים. כותב המאמר, בארי הולצמן אומר: "תיאור מעורב
זה יציג את מרכיבי התמונה הבאה, לא
בהכרח לפי עוצמתן, שכן היא משתנה באופן דינמי
מאת: בארי הולצמן
1. חוסר היחס הסביר
בעיני המשקיף ה"אובייקטיבי" בין היקף האוכלוסייה במגזר החקלאי-כפרי לבין
היקף הקרקעות שברשותם:
בחלוקה גסה, בתחום
"הקו הירוק" יש כ 22 מיליון דונם. לכאורה, השטח המעובד החקלאי (כ-ארבעה
מיליון דונם) מתפרס רק על קצת פחות מ 20% מן השטח הכללי. אולם, בנטרול שטחי הנגב
הדרומי והמרכזי (בהם מעט תושבים וגם מעט שטחים חקלאיים), שטחי שמורות טבע וגנים
לאומיים, שטחי אימונים ובסיסים צבאיים, מתקנים ומערכות תשתית – נותרים רק כ 10
מיליון דונם רלבנטיים. מתוכם כ 40% מוחזקים בידי הישובים החקלאים-כפריים, המהווים
רק כ–4% מן האוכלוסייה הכללית.
מתוך אותם כ 4%, רק
חלק קטן עוסק ממש בחקלאות.
2.
יחסי כוחות בין המגזר העירוני לחקלאי והשפעתם על
כושר המשיכה של האוכלוסייה האיכותית.
לארבעת
המטרופולינים במדינה ובמרכזם מטרופולין תל אביב וכן לרשויות המקומיות החזקות במרכז
המדינה כגון ראשון לציון, אשדוד, פתח תקוה, רמת גן, הרצליה, רעננה, כפר סבא וכו' כושר
משיכה רב העולה על זה של הישובים הכפריים הקטנים בכל הקשור לדמוגרפיה, לפריסה
במרכז המדינה, למצאי ולאיכות החינוך וההשכלה, כולל האקדמי, התעסוקה, הבריאות, התרבות,
הספורט ועוד. ליתרונות אלו נוספה יכולת ההתארגנות לטובת אינטרס משותף כדוגמת
"פורום ה 15" (15 ערים שאינן זקוקות למענקים ממשרדי ממשלה). פורום זה
כמעט וחיסל את חלופת "השיוך הקנייני", כאשר יחד עם נציגי הקשת הדמוגרפית
המזרחית עתרו כנגד החלטה 979 בסתיו 2003.
בהחלטה זו הם ראו איום המצטייר כסיוע והקלה על הצטרפות אוכלוסייה צעירה ואיכותית
למגזר הכפרי "על חשבון המגזר העירוני". באופן דומה גרמה פתיחת מרכזי
קניות "בשפיים וגעש" למסע התנגדות, כולל כתבות מן הסוג של משה ליכטמן
בעתון "גלובס" (בבעלותו החלקית של פישמן שדאג לא להזכיר את פארק התעסוקה
של "מבני תעשיה" בבעלותו על קרקעות יקום השכנה ) בגין תחרות לא הוגנת עם קניון
"שבעת הכוכבים" בהרצליה
3.
ניצול בזבזני של משאב השטח, תוך הקצאת שטחים פתוחים וקרקעות חקלאיות לשכונות
פרבריות במתחמים שנועדו לבניה רוויה, בעיקר כדי להגדיל את כוח המשיכה של מתחמים
אלו. במקביל קידום איטי של תכניות לשיקום מרכזי הערים, ביצוע תמ"א 38 (אפשרות לתוספת דירות במבנים שעברו הסבה
לעמידות בפני רעידות אדמה., פרוייקטי פינוי בינוי וכו'. אחד ההיבטים הבולטים
לבזבוז זה- רמת הצפיפות של יחידות הדיור לדונם בתכניות הותמ"ל שהתפרסמו עד
היום. צפיפות ממוצעת זו עומדת על פחות מ ארבע יח"ד לדונם.
4.
לחצים הולכים וגוברים על הקרקעות במרכז המדינה,
באזורי הביקוש למגורים ולתעסוקה והצורך להעביר באזור זה, דרך שטחים פתוחים, רבים מהם חקלאיים
תשתיות הנדסיות ארציות כגון : תחבורה
(כבישים ורכבת), מים, ביוב, חשמל וגז לדרום ולצפון וכן למזרח למתיישבים ביהודה
ושומרון.
5.
מעמד פוליטי נחות המתמשך כבר כ 40 שנה. ייצוג הולך
ופוחת של חקלאים בכנסת.
"הלובי החקלאי" בכנסת כולל היום כמה
ח"כים בלבד וגם הם מפוצלים בין כמה מפלגות.
6.
דעת קהל המוכוונת כנגד החקלאים, יצרני המזון הטרי
ומעדיפה צריכה כמנוף לשיפור הכלכלה במקום ייצור ופתיחת השוק הישראלי למוצרים
חקלאיים מחו"ל.
אחד המניעים למחאת ההמונים ב 2011 היה מחיר הקוטג'
לצרכן ולא מחיר העגבנייה ליצרן.
7.
פסיקת בג"צ המכונה פסיקת הקשת הדמוקרטית
המזרחית, ופיתוח התפיסה של
הצורך ב"צדק חלוקתי", יצרה מקור ומוקד הסתמכות לפסיקות משפטיות בערכאות
נמוכות יותר כנגד זכויות המגזר החקלאי.
8.
עמדות ממסדים ומבנה רגולציות במערכות האוצר,
התכנון, החקיקה והשפיטה המקשות על המגזר
החקלאי כפרי (ראה אפילו קשיים ביורוקרטיים במתן הפיצויים בגין נזקים מפעילות
מלחמתית).
9.
התנהלות חלק גדול מן החקלאים, בעיקר במושבים, המשכירים את שטחיהם לעיבוד חקלאים
בודדים בכל מושב. ביצוע עבירות על חוק ההתיישבות והתבססות על עובדים וקבלנים ממגזר
המיעוטים, עובדים זרים ופלשתינאים. בחלק מן המקרים – ויתור על פעילות בשטחי מרעה
או אפילו מכירת קרקעות פרטיות.
10.
השתלטות ארגוני שווק רבי עוצמה על תוצרי החקלאים היצרניים במקום הארגונים הקואופרטיביים. בכך
נקבעים מחירי התוצרת החקלאית על פי החלטות הסוחרים ולא היצרנים.
11.
צמצום זמינות מי השקיה וייקור תעריפיהם
בחלק מן האזורים במדינה וכתוצאה מתהליכי מזג אוויר וכושר מוגבל של התפלת מי ים. לאחרונה
פרסם שר האנרגיה והתשתיות על הגדלה ניכרת בכושר התפלת מי ים ע"י הקמת 2-3
מתקני התפלה והגדלת כושר ההתפלה של המתקנים הקיימים.
12.
התנהלות נאיבית חוסר רצון ויכולת לשלב ולרכז
משאבים ושחיקה ביכולות תנועות ההתיישבות להתמודד עם הממסדים הממלכתיים- פוליטיים.
התנהלות זו התרכזה עד לאחרונה בניסיון
להגיע להסדרים ו"הבנות", במיוחד
מול רמ"י. רק
לאחרונה, כתוצאה מכישלון מתמשך להגיע
להסכמות עם רמ"י, מטה הדיור והאוצר- מתחיל
שינוי בהתנהלות זו כלומר, לפחות
בתנועה הקיבוצית "מורידים את הכפפות". עם זאת,
נושאים כגון תכנון משק החלב, תיקון
27 לחוק המים מייצרים חיכוך וניגוד עניינים בין
התנועה הקיבוצית למושבית. אלה
מפריעים ואף מונעים שת"פ הכרחי לצורך יצירת מסה
קריטית
לניהול מאבק מתמשך המיועד לשיפור מצב שתי
התנועות.
13.
ניצול כמיהת חברי הישובים לבסס את מעמדם ברכוש
שצברו עם השנים ("שיוך"), כדי לסחוט מהם תשלומים וויתור על זכויות
ונכסים.
ניתן לפרש את המהלך הזה בראיית רמ"י כצעד
נוסף לצמצום בעלות חברי הקיבוצים על שטח המגורים בלבד ומעורבות עמוקה יותר,
תכנונית וקניינית של רמ"י ומנהל התכנון על שטח מבני המשק והתעסוקה, כולל
גביית תשלומים על פעילויות שהיו מקובלות שנים רבות כשגרתיות וחוקיות בשטחי המחנה.
רובן היו מעוגנות והסתמכו על פרשנויות נכונות של האמור בחוזי החכירה לדורות.
14.
הקמה והפעלה של "וועדות גיאוגרפיות"
מחוזיות, שהם כינוי מכובס
להעברת נכסים מניבים שהוקמו במרחבי המועצות האזוריות ובאמצעיהן– לרשויות עירוניות
סמוכות באמצעות תיחום גבולות מוניציפליים מורחבים לאותן רשויות, תחת הסיסמאות של
"עשיית צדק חלוקתי". לבד מכמה רשויות שהשכילו לייצר שיתופי פעולה וחלוקת
הכנסות הוגנת, למהלך זה יש אופי אלים וחד צדדי.
15.
זלזול ממשלתי וציבורי בצורך לשמור על שטחים פתוחים, עיבוד חקלאי ומימוש ריבונות בשטחים פריפריאליים.
פעילות האכיפה הדלה והעונשים הקלים שנפסקים כנגד עבריינים, גורמים לעתים נטישת
פעילות ומימוש ריבונות ובעלות המדינה על שטחים פתוחים וחקלאיים.
16.
מול שלל מרכיבי התמונה המפורטים לעיל, מסתמנת כבר
כמה שנים התאוששות כלכלית, כושר הסתגלות לתנאי השוק וקליטה נרחבת של
צעירים ובנים חוזרים. נתון זה מאפשר כושר התמודדות משופר להתמודד עם מרכיבים
שליליים בתמונת המצב.
ואם לא די בכך, הופעל החל מ 2014 חוק הותמ"ל המאפשר דריסת תהליכי תכנון של כמעט כל מוסדות
התכנון הקיימים ונטילה נרחבת ואלימה של שטחים חקלאיים ופתוחים לטובת פתרון מצוקת
הדיור. חוק זה הינו אחד הביטויים הבולטים המשקפים את האמור לעיל בתיאור תמונת המצב
בזירה הקרקעית.
חוק זה הופעל בעצימות גבוהה במהלך השנתיים
האחרונות. תוצאותיו השליליות הולכות ומתבררות לא רק לגבי נטילת הקרקעות החקלאיות
והפתוחות, אלא גם "לצדדים
המקבלים" כגון הרשויות העירוניות, הדיירים בפרויקטים העתידיים (אף
יחידת דיור עדיין לא נבנתה במגרשים שתוכננו באמצעות הותמ"ל ! ). בינתיים, עם
סיום 2017 , כשלוש שנים מאז חקיקת חוק הותמ"ל, מגמת ייקור מחירי הדיור עדיין לא נבלמה, אלא לכל
היותר קצב ההתייקרות הואט.
היערכות ופעילות טקטית לאור תמונת המצב המוצגת
לעיל
מן הניסיון המצטבר במגזר החקלאי, נראה כי נוכח
העוצמה הממלכתית המופעלת באמצעות חוק הותמ"ל, מטה הדיור שהוקם ובעיקר שילוב
ממסדי האוצר, רשות מקרקעי ישראל ומנהל התכנון ומאפייני בעל התפקיד שהוצב בראש מטה
הדיור – נותרו מעט מאד אמצעים לסיכול פעולות אלימות, בלתי נחוצות ואף מזיקות.
אפילו הצעת חלופות ליצירת פתרונות דיור במושבים ובקיבוצים, ללא התפשטות פיזית ועל
בסיס תשתיות הנדסיות וחברתיות- קהילתיות קיימות – נדחות בבוז מצד מטה הדיור. המטה
מצדו יוצר תמונת מצב לפיה "החקלאים פועלים כנגד פתרון בעיית מצוקת זמינות
ומחירי הדיור".
חלק מן האמצעים שהופעלו ע"י מועצות אזוריות
וישובים שנפגעו בתחומן ע"י הותמ"ל כללו :
1.
הפנמת הנחה כי גורם הזמן יבליט את החסרונות
והנזקים שכרוכים בהפעלת החוק ולכן כדאי "לשחק על זמן".
2.
אימוץ התפישה כי מטה הדיור יתמקד במתחמים "הנוחים" שאינם משדרים פעילות כנגד נטילת הקרקעות
ויעקוף/יוותר, לפחות זמנית, על קידום מתחמים בעייתיים ויוצרי קשיים.
3.
יצירת תכניות חליפיות לתכניות הותמ"ל תוך הידברות עם מתכנני
הותמ"ל הכוללות :
-
יצירת ציפוף לרמה המקובלת
של כמות יחידות דיור בבניה עירונית רוויה.
- הקטנת הקצאה
בזבזנית של שטחי ציבור פתוחים.
- הצגת פוטנציאל
בינוי בתחום העירוני הקיים, המייתר את הצורך להרחיב את מתחמי הערים. הצגה כזו
הראתה כמות של למעלה מ 50,000 (!) יחידות דיור בקרית ביאליק.
- הקטנת הנזק לתשתיות
הנדסיות כגון מערכות השקיה, ניקוז, אגירת מים, מבני חממות או לולים, צמצום נטילת
שטחי מטעים.
- צמצום הנזק לערכי
טבע ונוף.
- הטמעת תהליך שלביות
בבינוי יחידות הדיור לפיו הבינוי על שטחים חקלאיים ערכיים יבוצע בסוף מימוש תכניות
הותמ"ל ובינתיים יתאפשר המשך העיבוד החקלאי.
4.
נקיטת מהלכים משפטיים המצביעים על טעויות ופגיעות בחוקיות הותמ"ל
ואופן יישומו. למהלך זה עד היום, לא הסתמנו הצלחות משמעותיות, למעט עיכוב והשהייה.
5.
יצירת התנגדות ציבורית לתכניות הותמ"ל מטעמי שיקולים
"ירוקים", כלכליים ותכנוניים.
התנגדות זו בשילוב תהליך התפכחות ממצגות מטה
הדיור, גורמים בכמה מקרים גם להתנגדות בעלת משקל של ראשי הרשויות אליהן מצרפים
מתחמי דיור נרחבים.
6.
עידוד הצגת טענות גורמי תכנון בכירים המזהים את הנזקים הצפויים מיישום נרחב ובתכונת
הנוכחית של הותמ"ל. בצד זה ראויה לציון עמדתו המקצועית הביקורתית של ארז
קמיניץ אחד המשנים ליועץ המשפטי לממשלה.
7.
רבים מן המאמצים והאמצעים המפורטים לעיל, בוצעו תוך
שיתוף וסיוע החברה להגנת הטבע. גוף זה מצטיין באיסוף נתונים, עבודת מטה
מסודרת, יכולת המחשה והצגת הנתונים ולא פחות חשוב- שותפות באחריות על עתיד השטחים
החקלאיים שהם חלק מן השטחים הפתוחים.
הצעות להיערכות כוללת אל מול תמונת המצב
בתמונת מצב זה, אין
מקום לטענות מתחום זכויות היסטוריות של המגזר החקלאי, או להשבחות יסוד בקרקעות,
בתקופת טרום המדינה ללא מעטפת ותמיכה ממלכתית. אלה אינן נחשבות ואין אחיזה לטענות משפטיות מורכבות
ולטענות כנגד קיפוח בוטה ומחריף לעומת המגזר העירוני.
במצב זה, נדרש לאתר
מוקדי כוח המסוגל לייצר תמונה מרחבית, לזהות תהליכים עיקריים, לנהל ולממן מאבק
מושכל, תוך שתוף פעולה עם ממסדים תכנוניים אחראיים, ארגונים "ירוקים"
וגיוס יכולות פוליטיות. מוקד כזה יכול להיות בעיקר – מרכז המועצות האזוריות
ובנקודות מסוימות – המועצות האזוריות במרחב שבניהולן. אלו, יחד עם ממסדי תנועות
ההתיישבות יכולות לגייס את האמצעים המקצועיים והכספיים לניהול המאבק.
מוקדים אלו יכולים
לייצר:
- פעילות מול
ח"כ בעלי זיקה לחקלאות במפלגות השונות בכנסת.
- שילוב מרכיבים
העוסקים בחקלאות במצעי המפלגות.
- פעילות ונוכחות בדיוני וועדות הכנסת,
לובי שיפעל מול חברי כנסת רלבנטיים. לובי שייצר הצעות חוק רצויות ויבלום ככל
יכולתו הצעות מזיקות, לא רק למגזר החקלאי.
- מוקדים כאלה יכולים
לבצע תכנון שנדרש כבר מזמן בתיאום עם
המשרד לחקלאות ופתוח הכפר– תכנית מתאר ארצית ותכניות מתאר מחוזיות לחקלאות,
להעביר הערות והצעות לעדכון תקופתי של תמ"א 35 ובמיוחד לתמ"א 1 הנרקמת
כבר זמן רב.
- גיוס מתכננים
בכירים לצורך הכנת קידום ואישור "תכנית מתאר ארצית לחקלאות".
- גיבוש "תכניות
100 ימים ראשונים" בתחומים רלבנטיים
לטובת יישומן בתנאי שינויים בקואליציה.
- הכנה והכשרת צוותים
מקצועיים לתפעול ותפקוד במשרדי ממשלה.
- ניצול חגיגות ה 70
להקמת המדינה לצורך הבלטת
מיקומו ותרומתו של המגזר החקלאי
ליצירת המדינה עוד מהשנים שקדמו להקמתה ועד היום.
ראה יוזמת "מצגת האורות".
- לימוד מדיניות
ותקנות ארגון ה OECD ובחינת מידת יישומם בישראל. לפי תוצאות הבחינה - הפעלת לחץ
ליישומם.
- מוקדים אלו יכולים
וצריכים להפעיל או לפחות לתקצב סיוע במימון ומידע לארגונים ועמותות החופשיות
ממגבלות חוקיות או פוליטיות המוטלות על מוקדים אלו. הסיוע במימון יכול שיתאפשר
מביטול תפקידים ומשרות של ארגונים שונים כגון "ניר שיתופי",
"המשביר המרכזי", מעבר עיקר תפקידי ומשרדי המרכזים של תנועות ההתיישבות ממרכז
חל אביב לאתרים זולים ונגישים יותר, למשל לאורך כביש 6, הפניית תקבולים צפויים
ממכירת שטחים במתחם סמינר הקיבוצים וכו'.